אלוהים שלי, רציתי שתדע - תודה!

אלוהים שלי, רציתי שתדע
שממש, אבל ממש
בא לי להגיד לך תודה.
לא בא לי לבקש כלום
נתת לי מספיק
אבל בא לי שתשמע את התודה שלי.
אתה קורא בלוגים?
פייסבוק?
מקווה שכן.
כי נראה לי שזו הדרך שבה עולם שלם מתקשר כרגע, וחבל שתפספס.
בכל מקרה - רוצה שתקרא, שתשמע.
תודה!
תודה שאתה מאפשר לי להשפיע, בדרכי שלי
על סובביי. לכל אחד יש את הדרך שלו להשפיע, תודה שאתה מראה לי שהדרך שלי - משפיעה.
תודה על הבנות שלי. אחת אחת עם הסגנון שלה נוטעת בי גאווה גדולה, מעלה בי חיוך ענק וגם מאתגרת אותי לחנוך לדרכה.
תודה על בעלי. אין איזון טוב יותר מזה אשר בחרת עבורי, שבחרתי עבורי במו בררנותי.
תודה על המשפחה שלו, שהיא גם המשפחה שלי עכשיו. נבחרת חלומות. קשה לתאר כמה אני אסירת תודה עליהם. אחד אחד, עם הסגנון שלו. לב פתוח ורחב שאין לתאר. תודה.
תודה ששמרת על חמותי. היא ממש היתה זקוקה לך השנה. תודה ששמרת עליה. תודה.
תודה על ההורים שלי, המלאכים שמלווים אותי כל יום, בדאגה האופיינית רק למביני עניין (יקרfamily מזדהים?)
תודה שאתה מפגיש אותי עם אנשים שמרימים אותי ומזכירים לי מי אני, כשאני שוכחת.
תודה שאתה שומר על החברים שלי ושומר שהם ישמרו על החברות. ארוכת השנים. שעומדת בנזקי הזמן והעידן.
תודה על הדרך שאני עוברת. תודה על הלמידה.
מה הייתי עושה בלי ללמוד יום יום, שעה שעה, ואתה הרי יודע כמה אני אוהבת ללמוד. ללמוד ולגדול. להתפכח.
תודה על התובנות.
תודה שעצרת אותי ברגע הנכון. שגרמת לי לחשב מסלול מחדש ולהבין שהדרך חשובה לא פחות מההישג. ואתה מכיר כמה אני בחורה הישגית.
אתה מכיר. אתה בראת. אז תודה.
אני אוהבת את מה שבראת, לא תמיד מראה לך את זה, אבל אוהבת.
תודה על הגיוון שבחיי. זה אחלה דבר, הגיוון הוא כמו דלק. מדליק ומניע. Connecting the dots.
תודה על המוזיקה שאני אוהבת. היא מהממת. היא מרוממת את הנפש. איך הגענו לזה, תגיד לי, שיש לנו כזו מוזיקה נפלאה בעולם?
תודה על המראות. יש עמים שלמים שהמראות שהם רואים קשים מנשוא. תודה שאתה לא מעביר אותי בניסיונות כאלה כי אני פשוט לא אעמוד בזה. תודה שאני לא שם.
תודה על דור העתיד. של כולם. הוא כזה מתוחכם וזה מדהים. קוף או לא קוף, מה זה משנה. אנחנו יפים כמו שאנחנו והילדים שלנו יפים עוד יותר.
וזה מה שחשוב!
אנחנו לא תמיד יודעים להוקיר תודה...
ואני ממש מרגישה שאני חייבת לך.
תודה. ענקית. לא סתם תודה.
בטוחה שעוד יהיה לי הרבה על מה להודות לך.
אבל בינתיים, פשוט היה לי חשוב שתשמע.
אלוהים שלי.
רציתי שתדע - תודה!

מצב כפית - פרק ב

לאחר הפרק הראשון על מצב כפית, מצאתי את עצמי:
א. נזכרת במצבי כפית שנשכחו.
ב. מקבלת תזכורות מחברים על מצבי כפית נבחרים שלא הזכרתי.
ג. נדהמת מכמה החיים מספיקים לייצר מצבי כפית נוספים ובלתי נשכחים.
ולכן בברכת njoy - מצב כפית פרק ב:

מצב כפית, זה להיות עם מודעות מוגברת לענייני ביטחון מידע ועם מודעות הרבה פחות מוגברת למציאות, כך שבצאתי נמהרת לדיון, טרחתי לנעול את החדר כאשר הקולגה היקרה שלי - שותפתי לחדר - עודנה נמצאת בו, עובדת על ענייניה.
רק קולות המצוקה שלה קוראים לי: רחלי, רחלי... החזירו אותי למציאות הקשה, הקורעת.
מצחוק.
מצב כפית, זה לא להצליח להתאפק ולהיקרע מצחוק (שוב) תחת אפה של מורה רצינית במיוחד, אחרי שחברה שרה לה בחינניות את השיר הידוע, אבל עם טוויסט מפתיע: למה לי לקחת ללב? המורה סתומהההה... (זו באמת בדיחה פרטית, אם אתם לא צוחקים, אתם בחברה טובה; אם אתם כן צוחקים, או אפילו מחייכים, אתם בחברה טובה הרבה יותר ;-)).
מצב כפית זה לרדת לאילת לקורס צלילה עם חברה חצי עיוורת ולחצות איתה את הכביש (כן, כביש, ציביליזציה, אנשים נורמטיבים חולפים תוך כדי) עם משקפת וסנפירים במקום עם משקפיים
(מי מסתובב עם משקפיים כשיש עדשות ואיפה אפשר לשים את העדשות כשבעצם צריכים משקפת עם מספר מתקדם ואיך נשים את הסנפירים בלי המשקפת...).
And last but not least
מצב כפית זה לשיר במלוא גרון עם מברשת צבע ביד באמצע פרויקט לשיפור חזות היחידה ולקלוט שאם הייתי עושה זאת שלוש דקות מאוחר יותר, זה יכל להיות מאוד, אבל מ-א-ו-ד (!!!) מביך.
 Until next time, כן ירבו מצבי כפית ;-)