לאחר הפרק הראשון על מצב כפית, מצאתי את עצמי:
א. נזכרת במצבי כפית שנשכחו.
ב. מקבלת תזכורות מחברים על מצבי כפית נבחרים שלא הזכרתי.
ג. נדהמת מכמה החיים מספיקים לייצר מצבי כפית נוספים ובלתי נשכחים.
ולכן בברכת njoy - מצב כפית פרק ב:
מצב כפית, זה להיות עם מודעות מוגברת לענייני ביטחון מידע ועם מודעות הרבה פחות מוגברת למציאות, כך שבצאתי נמהרת לדיון, טרחתי לנעול את החדר כאשר הקולגה היקרה שלי - שותפתי לחדר - עודנה נמצאת בו, עובדת על ענייניה.
רק קולות המצוקה שלה קוראים לי: רחלי, רחלי... החזירו אותי למציאות הקשה, הקורעת.
מצחוק.
מצב כפית, זה לא להצליח להתאפק ולהיקרע מצחוק (שוב) תחת אפה של מורה רצינית במיוחד, אחרי שחברה שרה לה בחינניות את השיר הידוע, אבל עם טוויסט מפתיע: למה לי לקחת ללב? המורה סתומהההה... (זו באמת בדיחה פרטית, אם אתם לא צוחקים, אתם בחברה טובה; אם אתם כן צוחקים, או אפילו מחייכים, אתם בחברה טובה הרבה יותר ;-)).
מצב כפית זה לרדת לאילת לקורס צלילה עם חברה חצי עיוורת ולחצות איתה את הכביש (כן, כביש, ציביליזציה, אנשים נורמטיבים חולפים תוך כדי) עם משקפת וסנפירים במקום עם משקפיים
(מי מסתובב עם משקפיים כשיש עדשות ואיפה אפשר לשים את העדשות כשבעצם צריכים משקפת עם מספר מתקדם ואיך נשים את הסנפירים בלי המשקפת...).
And last but not least
מצב כפית זה לשיר במלוא גרון עם מברשת צבע ביד באמצע פרויקט לשיפור חזות היחידה ולקלוט שאם הייתי עושה זאת שלוש דקות מאוחר יותר, זה יכל להיות מאוד, אבל מ-א-ו-ד (!!!) מביך.
Until next time, כן ירבו מצבי כפית ;-)
א. נזכרת במצבי כפית שנשכחו.
ב. מקבלת תזכורות מחברים על מצבי כפית נבחרים שלא הזכרתי.
ג. נדהמת מכמה החיים מספיקים לייצר מצבי כפית נוספים ובלתי נשכחים.
ולכן בברכת njoy - מצב כפית פרק ב:
מצב כפית, זה להיות עם מודעות מוגברת לענייני ביטחון מידע ועם מודעות הרבה פחות מוגברת למציאות, כך שבצאתי נמהרת לדיון, טרחתי לנעול את החדר כאשר הקולגה היקרה שלי - שותפתי לחדר - עודנה נמצאת בו, עובדת על ענייניה.
רק קולות המצוקה שלה קוראים לי: רחלי, רחלי... החזירו אותי למציאות הקשה, הקורעת.
מצחוק.
מצב כפית, זה לא להצליח להתאפק ולהיקרע מצחוק (שוב) תחת אפה של מורה רצינית במיוחד, אחרי שחברה שרה לה בחינניות את השיר הידוע, אבל עם טוויסט מפתיע: למה לי לקחת ללב? המורה סתומהההה... (זו באמת בדיחה פרטית, אם אתם לא צוחקים, אתם בחברה טובה; אם אתם כן צוחקים, או אפילו מחייכים, אתם בחברה טובה הרבה יותר ;-)).
מצב כפית זה לרדת לאילת לקורס צלילה עם חברה חצי עיוורת ולחצות איתה את הכביש (כן, כביש, ציביליזציה, אנשים נורמטיבים חולפים תוך כדי) עם משקפת וסנפירים במקום עם משקפיים
(מי מסתובב עם משקפיים כשיש עדשות ואיפה אפשר לשים את העדשות כשבעצם צריכים משקפת עם מספר מתקדם ואיך נשים את הסנפירים בלי המשקפת...).
And last but not least
מצב כפית זה לשיר במלוא גרון עם מברשת צבע ביד באמצע פרויקט לשיפור חזות היחידה ולקלוט שאם הייתי עושה זאת שלוש דקות מאוחר יותר, זה יכל להיות מאוד, אבל מ-א-ו-ד (!!!) מביך.
Until next time, כן ירבו מצבי כפית ;-)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה